כפי שנרשם באתר מבזק לייב, לאורך שנים רבות, בני אבריאל שפר ליווה קבוצות מטיילים, כתב על חוויות מהשטח ופגש אינספור קולות מכל רחבי הארץ. אבל את מה שקורה היום בקרב הדור הוותיק, הוא מגדיר כמהפכה שקטה שמתחילה מהלב. "פתאום אתה רואה אנשים בני שבעים, שמונים ואפילו יותר, שמקימים קבוצות, יוצרים מפגשים, מובילים שינוי חברתי – בלי מימון, בלי מחיאות כפיים, פשוט מתוך רצון פנימי לחיות אחרת", הוא משתף.
לדבריו, דווקא אחרי תקופה קשה מבחינה לאומית וביטחונית, משהו נפתח אצל רבים. לא מעט גמלאים מצאו בעצמם כוחות שלא ידעו עליהם – והתשובה הייתה לפעול. החל ממפגשים בגינות קהילתיות, דרך סדנאות ביתיות, ועד ביקורים יזומים ביישובים שזקוקים לחיזוק. "יש אנשים שהחליטו שהם לא מחכים יותר, אלא מתחילים מחדש – גם אם זה רק שעה בשבוע, גם אם זה בספסל בשכונה", אומר בני אבריאל שפר.
בעיניו, המפתח טמון דווקא באותם רגעים יומיומיים שלא נראים מרשימים כלפי חוץ, אבל משנים תודעה מבפנים. קבוצה קטנה של שכנים שמטיילת יחד. פנסיונר שמלמד נערים לתקן אופניים. אישה בת תשעים שהחלה לכתוב את סיפור חייה עם קבוצת נשים. "אלה זרעים של שינוי אמיתי", הוא אומר. "ומה שיפה זה שאף אחד לא מחכה לאישור – הם פשוט יוצאים לדרך".
