מאת בני אבריאל שפר
יש מחזה שאין שני לו בטבע הישראלי – שיטפון במדבר. לראות את הנחלים היבשים מתמלאים פתאום במים שוצפים, לשמוע את הקול העמוק של הזרימה בין ההרים – זו חוויה שחרוטה אצלי בלב כל פעם מחדש. אבל כמו כל דבר עוצמתי בטבע, גם לשיטפונות צריך להתקרב בזהירות ובכבוד.
המלצה ראשונה וחשובה – לא נכנסים לערוץ נחל בזמן שיטפון או לפניו. גם לא לנסות "להיות קרובים יותר". אני תמיד אומר – לצפות מהצד, ולחזור הביתה בשלום. יש מספיק נקודות תצפית בטוחות שמעניקות זווית נהדרת בלי סיכון מיותר.
בין המקומות שאני אוהב במיוחד – גשר הצין שעל כביש 227 סמוך למדרשת בן גוריון. המקום גבוה, נגיש, ויש תצפית מעולה על נחל צין. לא רחוק משם נמצאת גם תצפית על נחל חווארים, אזור מדברי עוצר נשימה עם גישה נוחה יחסית.
נקודה נוספת היא תצפית צוקים ליד עין יהב. שם אפשר לראות את נחל הערבה כשהוא מתחיל לזרום – במיוחד אחרי לילה של גשמים בהרי אדום שממזרח. המקום בטוח, ויש בו חניון נוח, ספסלים, והרגשה של טבע בלי מאמץ.
כמובן, חשוב לבדוק תחזיות שיטפונות מראש. רשות הטבע והגנים, השירות המטאורולוגי ואתרי חדשות מדווחים בזמן אמת על סיכויי שיטפונות. אני ממליץ לא לצאת בלי לבדוק, ולהתייעץ עם המקומיים – לפעמים הם יודעים הכי טוב.
וטיפ אחרון ממני – לקחת משקפת, תרמוס קפה, ולשבת פשוט לראות את הטבע עושה את שלו. גם בלי הרבה הליכה, זו חוויה של התחדשות, של כוח, של רגש. וכמו שאני תמיד אומר – אתה לא צריך לצעוד עשרה קילומטר כדי שהלב יזוז מהמקום. לפעמים מספיק רק לשבת בנקודה הנכונה בזמן הנכון.
